גרזן הרקיעים האבודים

גרזן הרקיעים האבודים

צפון מזרה... האלים כועסים...

שליט הגמדים השוכנים במדבריות האינסופיות של מזרה יושב לבד על כס המלוכה.

"אין עוד רצח משתלם יותר מזה" הוא חושב לעצמו... מתכנן את הפעולה הבאה, הצעד הבא, בשביל להתקרב לשליחיו של המלך השכן.

בו בזמן, האלים יוצקים אל תבנית קדושה את הגרזן... הדבר היחיד שעלול להציל את הממלכה האדירה מקריסה סופית.

ברקה- דרום מזרה... המדינה שבה שוכנים גזע ה-"שונים"... לא בני אדם, לא גמדים ולא אלפים...אין עוד דבר הדומה להם...

ריינארק, שליט שוכני המדבריות רוצה שליטה מלאה על מזרה והוא יודע שברגע הרצח המלחמה תהיה בלתי נמנעת וברגע החולשה הבודד של גזע ה-"שונים" הוא יכבוש את מדינתם...

באותו הלילה שבו תכנן ריינארק את זמן הרצח, התעורר סינטאר, עוזרו הצעיר של השליח העליון, כוהן הברקה, משנתו הערבה לקולות איומים של צווחות מקפיאות דם...

סינטאר רץ וחיפש את מקום הצווחות ובריצתו שם לב שאף אחד לא קם מהרעש, הוא החל להאט את צעדיו עד לכדי הליכה ספק איטית ספק מבוהלת... הצווחות פסקו בבת... הפכו ללחישות חלושות.....

"בוא ילדי, גש קרוב..." אמר הקול הנשי.

"מי שם?" שאל בפחד.

"האלים קוראים לך, ילדי..." החזיר הקול העמום.

סינטאר ניסה לשלוף את חרבו אך ללא הועיל... הידיים המזיעות בגדו בו...

"לך יש את הסימן, ילדי... אתה נבחרת להציל את הגזע הנכחד שלך..." אמר הקול שהפך למפתה.

הבזק אדיר סנוור את סינטאר, הוא נפל אל הקרקע בחבטה קשה וכשפקח את עיניו הוא ראה גרזן מרהיב ביופיו מרחף מעליו... הוא הסיט עצמו בדיוק בזמן בו נפל הגרזן מטה כאילו נשמט מידיו של ענק גבעות.

הוא הביט בגרזן ששכב לידו מלא בזיעה, פחד עמוק ורעידות גופו הוא שלח את ידו ואחז בגרזן...

פרץ של חום עבר בגופו... הבזקים של מבטי האלים אל מול עיניו, לחישות, קולות בראשו, זעקות אימה של קרבות, מתים! כולם מתים!!! רוחות! שדים! מלאכים.... שקט.... שלווה.... רוגע.....מנוחה.....

סינטאר נרדם... נופל לשינה עמוקה...

כשהתעורר, הוא מגלה עצמו בחדר עצום בגודלו... הוא קם מהמיטה בה הוא נמצא חושש שהוא עדיין בחלום כלשהו... שוטף את פניו, פוקח לרווחה את עיניו ורואה את הגרזן מונח לידו...

הוא פותח את דלתות החדר שבו הוא שהה...

"הידד!, הידד למושיע!!!" צעקות נשמעות מהרחוב... הוא שם פעמיו החוצה לרחוב ורואה המון זועק "הידד! הידד למושיע!!!" לאחר זמן קצר שהוא שמח בשמחת אחיו הוא שם לב שהוא זה שאליו צועקים, הוא זה שעליו מדברים... הוא המושיע...

גרזן הרקיעים האבודים.