גולשים כרגע באתר
‏יום שני ‏16 ‏יולי ‏2018
הפוך לדף הבית   הוסף למועדפים
משחק הממלכה | פורומים | חדרי משחק | ממלכות אישיות | אוצרות הממלכה | משחקי תפקידים | ממלכות עתיקות | ראשי
צור קשר לוח יד שנייה   חברים באתר   בלוגים   אודות ממלכות   הרשמה   כניסה לחברים
 
צאט הממלכה קוביות משחק - זריקת קוביות פעילויות - משחק הממלכה הודעות פרטיות - חברים פורומים - הודעות אחרונות כרטיס אישי מה חדש באתר?
שלום [אורח] התחבר
 
פרופיל
Dea Amabilis
In its early history, Ephrata was a pleasure resort - Wikipedia
שלח הודעה
בלוגים אחרונים
כותרת בלוג
שלושה שירים
"אסורה" ו"The Cat"
"בתוכי" ו"לא תוכל"
Flamenco
הבדידות
"לא עוד" ו"כאב"
קרב
04.06.2008
מסדר השמש - סוף מלחמת השבטים
מסדר השמש, אפילוג
מסדר השמש, חלק שלישי - אמונה
מסדר השמש, חלק ראשון - פגישת האלה
"מאולץ" ו"Complicated"
על החול
זכרונות
 

קהילות - משחקי תפקידים > סיפורים

מסדר השמש, חלק שני - הדחייה


5/27/2007

דירוג מאמר
צפיות: 7483

אניר עמד זקוף, בגדיו קרועים ובלויים ועיניו מכוסות בפיסת בד שנתלשה מחולצתו. אנשי השבט בהו בו, לא מזהים את האיש המוזר. אניר לא אמר מילה, לא זז ממקומו, ולאחר כמה זמן, החל למשוך בכך את תשומת לבם של העוברים ושבים. כשהחליט שמספיק אנשים התאספו סביבו, העביר את מבטו סביב.

   "שבט דראד!" קרא בקול "אני מביא אליכם בשורה חדשה! עזבו את אמונותיכם הטפלות ובואו אל זרועותיה המושטות של האלה!".

חלק בהו בו כאילו היה מטורף,חלק הפנו את גבם והלכו וחלק פשוט החלו לצחוק.

   "פעם הייתי כמותכם," המשיך אניר, מתעלם מהתגובות הלא אוהדות "עד שהאלה האירה את עיניי והראתה לי את הדרך האמיתית! אל תפנו אליה את גבכם, קבלו אותה אל לבכם והיא תראה לכם את טוב לבה".

   "אם האלה שלך כל כך טובה, למה היא שלחה אותך לכאן לבד?" קרא איש "למה היא לא באה אתך להוכיח את אלוהותה?".

   "האלה שלי כאן! איתי!" ענה אניר ללא היסוס "היא מלווה אותי לכל מקום אליו אלך ומגנה עליי מכל רע!".

   "אני לא רואה שום אלה," ענה האיש "ואם היא כל כך מיטיבה, מדוע לא רפאה את עיוורונך?".

   "כדי לראות אותה, אתה צריך קודם כל להאמין בה בכל לבך. אם תעשה זאת, אולי תרעיף עלייך את נדיבותה ותרשה לך לבהות בזיו פניה." ענה אניר "היא לא רפאה את עיוורוני, מכיוון שאני אינני עיוור".

למשמע דבריו, החל האיש לצחוק בקול רם "אינך עיוור? אם כך מדוע עיניך מכוסות?" קרא.

   "אינני צריך להשתמש בעיני כדי לראות, אלתי מראה לי את העולם כמו שהוא, בלי הזיותיהן וטעויותיהן של עיניים אנושיות חלושות".

לפני שהבין מה קורה, צעד לעברו אחד האנשים ותלש את הכיסוי מעל עיניו. הוא מצמץ לאור השמש המסנוור.

   "עיניו לבנות כחלב!" צעק האיש "אתה מנסה לעבוד עלינו? לשעבד אותנו? דע לך, זר, שבט דראד לא פוסע בעקבות אף אחד, הוא קובע את עתידו כפי ראות עיניו!".

האיש הדפו לאדמה, אך אניר לא נתן לעצמו להירתע מהפגנת האלימות. הוא שלב רגליו וזקף גבו.

   "שוטים!" קרא "אתם מסרבים לראות מה ניצב מול עיניכם! האלה מציעה לכם את הגנתה, ואתם מעיזים להשיב פניה ריקם?!".

   "אנשי שבט דראד!" קרא גבר אחר "אני אומר שעלינו להראות לנוכרי את נחת זרוענו, שמי שמנסה לשטות בשבט דראד משלם על כך בדם!"

קריאות הסכמה נלהבות עלו מתוככי הקהל ההולך וגדל. מרימים אבנים ומקלות, החלו אנשים להתקרב אל אניר בצעד איטי אך החלטי, כנמרים העורבים לאיילה. אניר לא זז ממקומו, ופניו לא הראו אף שמץ סימן לפחד או רצון להימלט.

אחד הגברים הרים את מקלו באיום, ועמד להכות את אניר, כשלפתע נשמע קול אישה "רגע!".

כולם נעצרו במקומם והביטו לאחור. טינגרק ניצבה לבדה מאחורי הקהל. בלי לחשוב פעמיים, היא עברה בין הקהל ונעצרה מול אניר. היא ירדה על ברכיה והביטה בפניו.

   "אתה!" קראה בזעם לאחר כמה שניות.

   "טינגרק," פנה אליה אחד הגברים בכבוד "את מזהה את הנבל הזה?".

   "בהחלט אני מזהה אותו," ענתה טינגרק "הלו זה הנבל אניר אשר רצה לעשות בי כרצונו!".

הגברים נעשו יותר ויותר חסרי מנוחה, למשמע דבריה אלו.

   "לא חשבתי שתעיז לחזור לכאן," ירקה טינגרק בשנאה "איש עלוב וחסר כבוד!".

אניר הביט בה, מתחרט בכל לבו על מעשיו, אך לא אמר מילה.

   "אבל, לצערנו, אתה עדיין בן שבט דראד, וככזה לא נהרוג אותך." הוסיפה טינגרק.

   "אבל עלייך לעזוב מייד," אמר גבר שעמד ליד טינגרק "אחרת נשנה את דעתנו, ונקפח את חייך המיותרים".

אניר קם על רגליו, וללא מילה נוספת, עזב את המקום.    

 

כשזרח, מצא הסהר את אניר שרוע על החולות. עיניו עצומות, מכוסות שנית בבד, והוא מייבב.

היא לטפה את ראשו "אניר שלי," לחשה באזנו "מדוע תבכה?".

   "הו אלתי.." הוא מלמל בין יבבה ליבבה "אני גלמוד. אין נפש אחת בעולם שרוצה בחברתי.".

היא נשקה את עיניו "אם רק תלך בדרכי, תהיה האהוב באדם." המשיכה ללחוש "עוד תראה, אניר שלי, כולם ירצו בחברתך. אתה תהיה זה שיעלה את שבט דראד לגדולה. לאחר מכן, גם את כל שאר השבטים. שמך ייכתב בין דפי ההיסטוריה. כל שעליך לעשות הוא להקשיב לדברי.".

הוא פלט יפחה עלובה "אני הולך בדרכך, הו אלה רבת חסד, אך ראית בעיניך את. הם דוחים אותי. לא מקשיבים לדברי, שונאים אותי ואף מבקשים להרגני. איך אוכל להראות להם את האמת, אם הם אינם מוכנים לפקוח את עיניהם?".

היא עמדה על רגליה, מפנה אליו את גבה "הם יפקחו את עיניהם, אהוב לבי," אמרה, קולה קר לפתע "הם יאלצו לראות את האמת, כשאדבר אליהם בקולי שלי.".

אניר נגב את דמעותיו ונעמד מאחוריה "בקולך, אלתי?" שאל, מלא תדהמה "איך תעשי זאת?".

היא פנתה אליו "עלינו למצוא לי כלי לדבר דרכו. איש או אישה בעלי השפעה.".

   "אך מי יסכים לזאת? אף אחד לא שמע בקולי, לא האמין. מי יסכים לתת לך את גופו למשכן?".

היא חייכה אליו ורעד עבר בגופו "יש לי מועמדת מושלמת.." לחששה, נצמדת אליו.

הוא נאנח כשחבק את גופה הערום בחוזקה, פיו מחפש את שלה בעיוורון "אל תדאג, אניר שלי" שמע אותה לוחשת "העולם כולו עוד ישמע עלינו...".
 
 
 
 
 
 
סוף מלחמת השבטים - http://www.realms.co.il/BlogThread.asp?ID=647
 
דרג את המאמר  דירוג מאמר
מאמר זה לא דורג עדיין ע"י גולשים , היה הראשון לדרג את המאמר
 
הוסף תגובה   |   שלח לחבר תגובות גולשים
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
 
‏27/‏05/‏2007 19:37  מאת: הפיה הטובה
היה שווה לחכות
לחלק השני... עלילה מעניינת מאוד !
‏27/‏05/‏2007 23:11  מאת: ^Spike^
:)
 
ראשי | אודותינו | כניסה לחברים | הרשמה | תקנון אתר | צור קשר
סרטים | זכויות רפואיות